הקשבה אמפתית
הקשבה אמפתית – היא הקשבה שמכבדת את האדם שעומד מולנו. הקשבה נטולת שיפוטיות וביקורת, מאפשרת למקשיב להיות בתוך נעליו של הדובר, להרגיש את רגשותיו ולהניח את כל השקפותיו האישית בצד בזמן ההקשבה.
לפני השיחה
פינוי זמן – פנו זמן פיזי ורגשי , זמן נטו עם הילד/ה ללא הסחות דעת. יצירת תנאי סביבה מתאימים – בחרו מקום לשיחה עם מינימום הפרעות והסחות
בזמן השיחה
הקשבה תוך שתיקה אוהדת : לגעת, לחבק ללטף לתת תחושה שמתעניינים בו/ה.
הקשבה לא מילולית – לשמור על קשר עין עם הילד/ה, תנוחת הגוף כלפיו /ה.
הקשבה עם תגובה מינימלית– להשתמש בהנהון / חיוך / צליליי אהה ו כן . הקשבה פתוחה ללא עצות / ביקורת – לא להשתמש בשאלות חוסמות : למה עשית ? שיפוטיות : אמרתי לך ! , הכללות: את/ה תמיד מגזים... בסוף השיחה
שקפו את מה שנאמר – בררו עם הילד/ה אם הבנתם נכון וחיזרו על מה שנאמר בצורה אחרת.
היו אמפאתיים – תארו את הרגש של הילד/ה אם אני מבין/ה נכון אז אני אתה מרגיש...
תנו לגיטימציה לרגש - הימנעו מלבטל את רגשותיו של הילד/ה : זה שום דבר , לא קרה כלום , את/ה תתגבר/י .
חשוב לזכור
אל תמהרו לתת עצות ופתרונות לפעמים הם רק רוצים הקשבה שקטה ומכילה.
בדקו עם הילד/ה מה הו/יא צריך/ה מכם באותו רגע ?
היזהרו משימוש בשאלות חוסמות ועזרו לו/ה עם שאלות מעודדות מיקוד ותיאור .
אם הייתה הקשבה טובה נקבל מהילד "מסר שלם " שכולל : עובדות מחשבות רגשות וצרכים
