הורות מיוחדת – מרחב לצמיחה משותפת
הורות היא מסע כזה שלא תמיד ברור היעד שלו, אך הוא מתנהל מתוך אהבה, מחויבות ותקווה. כאשר מדובר בהורות לילדים עם צרכים מיוחדים, למסע זה יש מאפיינים ייחודיים: הוא מזמין את ההורים לפגוש את עצמם מחדש, להתמודד עם אתגרים מורכבים, ולעיתים גם לאמץ פרספקטיבות חדשות ביחס לילדיהם וביחס לעצמם.
הגישה ההומניסטית, שמקורותיה בגישתם של אברהם מאסלו וקארל רוג'רס, מתמקדת באדם השלם ובפוטנציאל הטמון בו. היא רואה כל ילד כאדם מלא, בעל קצב פנימי, צרכים רגשיים עמוקים ויכולת לצמוח בסביבה תומכת ולא שיפוטית. יחד עם זאת, הגישה ההומניסטית מתייחסת גם להורים לא רק כדמויות מחזיקות, אלא כבני אדם בעלי רגשות, קונפליקטים, גבולות ומשאבים פנימיים. בהורות מיוחדת, ההורים נדרשים להתמודד עם מצבים יוצאי דופן: מאבקים בירוקרטיים, לחצים חברתיים, מערכות טיפול מרובות, ולעיתים גם אובדן של הפנטזיה ההורית שהייתה להם.
בתוך כל אלה, קיים צורך ממשי להכיר בעומסים הרגשיים ולתת להם מקום. הגישה ההומניסטית מדגישה כי רק כאשר ההורים זוכים להכרה, הכלה והבנה, הם יכולים לשמש עוגן רגשי משמעותי עבור ילדיהם. אחד ההיבטים המרכזיים שגישה זו מדגישה הוא בניית חוסן הורי. חוסן אינו רק היכולת “להתמודד” אלא היכולת לזהות את הקושי, להכיר בו ולנוע מתוכו. חוסן מתפתח כאשר ניתנת לגיטימציה לחולשה ולבלבול, כאשר רגשות מקבלים שם ומקום, וכאשר ההורה לא נדרש להיות "מושלם", אלא פשוט מקבל את הרשות להיות אנושי. בהתבסס על עקרונות הגישה ההומניסטית, ניתן להציע תרגול יומיומי פשוט המחזק את הקשר שבין ההורה לעצמו ובינו לבין הילד: " "שלושה רגעים של הקשבה":
- רגע של הקשבה לילד – התבוננות נוכחת ולא שיפוטית בילד כפי שהוא באותו הרגע, גם אם אינו מבטא את עצמו באופן מילולי.
- רגע של הקשבה לעצמי כהורה – זיהוי התחושות והרגשות שמתעוררים בתגובה למה שהילד מביא בין אם אלו עייפות, מתח, חמלה או תסכול ללא שיפוטיות.
- רגע של אמפתיה הדדית – שאלה פנימית כמו: “מה יכול לעזור לשנינו עכשיו?”, שמובילה ליצירת מרחב של חיבור ולא של תגובתיות אוטומטית.
תרגול זה אינו רק כלי רגשי, הוא מהווה אבן יסוד לפיתוח חוסן. היכולת של הורה להשהות תגובה, לזהות רגש, ולפעול מתוך נוכחות היא בדיוק המיומנות שמחזקת את עמידותו הרגשית של ההורה, וכתוצאה מכך גם של הילד. לסיכום, הגישה ההומניסטית מדגישה את הצורך להחזיר את הקשר האנושי למרכז העשייה ההורית . קשר שמושתת על הקשבה, כנות, ותחושת ערך עצמי. חוסן הורי אינו תוצאה של חוסן "טכני" או נוקשות, אלא של גמישות פנימית, חמלה והכרה הדדית. הורות מיוחדת מזמינה תהליך עומק לא רק עם הילד, אלא גם עם הזהות ההורית עצמה ובתוך כך טמון הפוטנציאל האמיתי לצמיחה משותפת.
