כעס - התחפושת הגדולה של הרגשות

 כעס אנחנו חווים אין ספור סיטואציות לאורך היום שמעירות בנו את הרגש המטלטל הזה. אמא של מירב חברה שלי תמיד היתה אומרת " לפעמים צריך להתכופף ולתת לרוח לעבור מעליך" 

העצירה  ההתכופפות הזאת מעבירה את התגובה מטייס אוטומטי לתגובה עם חשיבה, המידע עובר מהמוח העתיק, המגיב, האינסטינקטיבי  למוח הקדמי החושב העוצר.

אפשר לנסות לזהות מתי הוא מתעורר ? כשיש תחושה של זלזול?  פגיעה , אי עמידה בציפיות שלי אולי חרדה ? ביקורת על מה שעשית משהו שמערער את המציאות. 

מהתבוננות בסיטואציות של כעס תוכלו לזהות שרוב הפעמים הכעס יגיע לאחר אותן תחושות קבועות, כלומר הכעס הוא התחפושת לרגש האמיתי שמסתתר מתחת ... ותמיד סביב אותם רגשות.  

התחפושת של הרגשות יכולה לנבוע מהמון סיבות : אולי בבית לא דיברו ברגשות, אולי הפרשנות של ביטוי רגש הוא חולשה, אולי אני לא מצליח לזהות את הרגש המדויק אז אני כועס. 

בכל מקרה חשוב שנגיד לעצמנו שלכעוס זה בסדר וזה חשוב ברגע שזה יהיה במודע שלנו נוכל לשלוט גם בתגובה ובמניעת הסלמה לזעם ולתוקפנות. 

קבלו ממני כלי קטנטן שמגיע מעולם המיידפולנס.... "הזעמטר"  נסו אותו עם הילדים או על עצמכן. כל פעם שאתם מרגישים כעס שמתחיל לבעבע שניה לפני שהוא מתחיל תעצרו ותשאלו את עצמכם: כמה אני כועס/ת עכשיו מ 1 עד 10 ... למדו את הילדים לעצור ולשאול את עצמם כמה הם כועסים? עצם העצירה לזהות כמה אנחנו כועסים מאפשרת לנו להגיב אחרת.  לעצור את הטייס האוטומטי שמנהל אותנו ולהיות מובילים ולא מובלים. בעבודה בבית בזוגיות ... לעצור ולבדוק מה אנחנו מרגישים עכשיו

לאחר מכן למדו אותם לזהות מה קרה רגע לפני שהכעס הגיע מה הם הרגישו ? ככל שהם יזהן את הרגשות שמסתתרים מתחת כך התגובה תוחלף והכעס יפחת.